בולימיה

בשנת 1979  גרלד ראסל, פרופסור מבית חולים לונדוני היה הראשון שתאר את המחלה בולמיה נרבוזה – Bulimia nervosa. בולימיה היא בעצם הרעבה של הגוף, החולה מתנהג כמו אדם רגיל בזמן הארוחה אך בסיומה הולך ומקיא את כל אשר אכל או לוקח את משלשלים שישלימו בשבילו את העבודה. מכיוון שאנשים בולמים אוכלים ומשקל הגוף שלהם נוטה לא להשתנות בצורה משמעותית קשה יותר לאבחן את הפרעת האכילה. במקרים מסויימים האנורקסיה מגיעה ביחד עם הבולמיה ואז קל יותר לאבחן את המחלה בגלל הרזון הנראה לעין. התסמינים הגופניים אשר מופיעים הם חוסר יציבות במשקל, חולשה, כאבי גרון, פנים נפוחות בעלות כלי דם מפוצצים, שיניים צהובות, ציפורניים שבירות, עור שנראה שעברו עליו ימים טובים יותר ולסיום פעימות לב לא סדירות. התסמינים הגופניים הללו גורמים נזקים גדולים שחלקם יהיו בלתי הפיכים ואף יכולים לגרום למוות. התסמינים הנפשיים של המחלה סובבים בהתעסקות במשקל ומידות הגוף, עייפות, דיכאון, מצבי רוח משתנים, ביקורתיות עצמית חמורה והערכה עצמית נמוכה. הגיל הרגיש לפריצת המחלה בד"כ הוא גיל ההתבגרות 13-20 אותו זמן בו בונים את קריירת הדוגמנות ברוב המקרים. אם רוצים לשמור על משקל נמוך יש דרכים בריאות לעשות כך, המרחק בין משקל נמוך לבין משקל נמוך מידיי אינו גדול ולכן יש לשים לב שהקו לא יחצה, ברגע שחוצים את הקו האדום בין בריאות לחולי אז מתחילות הצרות.